ממשלת ישראל מינתה את רשות החדשנות הישראלית, הידועה בעבר כ ”לשכת המדען הראשי של ישראל”, לשאת באחריות לעידוד החדשנות הטכנולוגית במדינה. משימתו של המל ”ל היא לתאם את המאמצים בין ישראל למגזר הפרטי בפעילות מו” פ עבור מפעלים קטנים ובינוניים בארץ. ה-IAI נוסד בעיקר כדי להיות צוות חשיבה המעודד צמיחה כלכלית בישראל. ישראל מובילה במאמצים של ארגונים בינלאומיים לרתום את יתרונות החדשנות הטכנולוגית מאז ראשיתה.
כיום, ישראל היא מנהיגה במגוון תחומים התורמים לקידום בריאות האדם, הטכנולוגיה, הכלכלה והשלום והביטחון באזור. בתחום הביולוגיה הסינתטית, ישראל נחשבת לאומה ”יוצאת מן הכלל”. ה-IAI הוקם כדי להקל על חילופי מידע בין הקהילה המדעית של ישראל והקהילה האקדמית. פורום זה חווה צמיחה משמעותית במהלך השנים. ה-IAI הוא ארגון המאפשר ומקדם חילופי מידע בכל תחומי הביולוגיה. ביולוגיה סינתטית היא תחום שצומח במהירות ויכול להוות זרז לקידום המדע וכלכלת ישראל ומדינות אחרות. הערך והצמיחה של שוק זה רק עכשיו להיות מוכר על ידי הקהילה האקדמית ברחבי העולם.
בישראל הוקמו מרכזים רבים לקידום פיתוח וצמיחה של מחקר וטכנולוגיה ביולוגית סינתטית. מרכזים אלה כוללים את המרכז לביולוגיה של מערכות באוניברסיטת תל אביב וכן את מכון ויצמן בישראל, אוניברסיטת טובאחיה והמכללה האקדמית לרפואה של האוניברסיטה העברית. ישנם גם ארגונים רבים קטנים יותר של רשות החדשנות בישראל שהוקמו כדי לסייע בקידום וסיוע לפיתוח הביולוגיה הסינתטית בישראל. האגודה לקידום הרפואה המולקולרית בישראל, מכון קבאצ 'י והתוכנית לגנומיקה חישובית באוניברסיטת תל אביב.
הקמת ישות ציבורית חדשנית זו היא מהלך אסטרטגי של ממשלת ישראל והיא נועדה לחזק את כלכלת המדינה. ”מדיניות החדשנות של מדינת ישראל נועדה לוודא שמשאבי המדינה לא יתרוקנו בשנים הקרובות על ידי הרחבת מתחריה המקומיים והבינלאומיים”, אמר ד ”ר וואליד מגל, המדען הראשי של מכון ויצמן לישראל, בהודעה שפורסמה באתר האינטרנט של רשות ני” ע. יוזמה זו תגביר את יכולתה של האומה להיות תחרותית וחדשנית. לדברי גורמים במשרד החינוך, הקמת ישות ציבורית אסטרטגית וחדשנית נועדה להגביר את הכלכלה ולאפשר פיתוח ויישום של טכנולוגיות חדשניות שיסייעו בפיתוח העליונות הטכנולוגית של המדינה.
במאמץ להקים רשות חדשנות, הרשויות הישראליות יצרו מספר פלטפורמות מימון חדשניות שמטרתן סיוע וקידום הצמיחה הכלכלית של המדינה. הקרן כוללת את קרן ההשקעות למדע וטכנולוגיה וכן את הקרן לטכנולוגיות חדשניות, הקרן לפיתוח טכנולוגי, הארגון הלאומי למחקר יסודי, האקדמיה הלאומית למדעים, המועצה המרכזית של התעשיות, המועצה להשכלה גבוהה ועוד. ארגונים אלה הוקמו כדי לעזור לתמוך בהתקדמות הטכנולוגית של המדינה. הפרויקטים והפעילויות של ארגונים אלה נועדו ליצירת מגוון מרכזי מחקר ופיתוח ציבוריים, יחד עם מספר תוכניות הכנת יסודות ומענקים שמטרתם ליצור את היסודות לכלכלה חדשה, תעשייה חדשה, והרבה אנשי מקצוע מיומנים בתחום הטכנולוגיה והחדשנות. הממשלה בוחנת גם את גיוון תיק המחקר שלה במאמציהם לבסס סמכות זו. זוהי דרך להבטיח כי השקעותיה במיזמים אלה לא ישמשו לפגיעה ביוזמות ובתוכניות האחרות שלה.
ראש הממשלה גם הנחה את כל האוניברסיטאות והמכללות הטכניות המובילות בישראל לשתף פעולה עם אוניברסיטאות זרות ולהשקיע במסגרת יוזמה זו. המטרה היא להקים מוסד שיוכל לסייע בבניית עתיד ישראל ולייצא את רעיונותיו וחידושיו לחלקים אחרים בעולם. שותפויות אלה מהוות צעדים משמעותיים לחיזוק הקשרים בין ישראל לקהילות בינלאומיות. הפעולות מראות גם נחישות בלתי מעורערת לגוון את הגוף הלאומי של ידע וטכנולוגיה, תוך יצירת הזדמנויות חדשות בתהליך.
קצב הצמיחה של יוזמה זו מעיד על חשיבותו הגוברת של המוח היזמי בעיצוב עתיד המדינה. הקמת רשות חדשנות זו נתפסת כהכרה בצורך זה על ידי הרשויות. הנוף החדשני מאופיין במגוון מתחרים, החל מתעשיות מסורתיות ועד לשלב הגלובלי, מיזמים קטנים ועד תאגידים גדולים וסוכנויות ממשלתיות.
הקמת מרכז אקדמי זה נועדה לספק מקום לחוקרים מכל רחבי העולם לשתף פעולה בפרויקטים הרלוונטיים לישראל ולכלכלתה. זוהי הזדמנות לחיזוק הקשרים בין חוקרים מכל הרקעים, וכן בין ישראל ואקדמיה בינלאומית. ברית זו יכולה לשפר משמעותית את שיתוף הפעולה בין ישראל, יזמות בינלאומית, ובין ישראל לבין יזמים או ממציאים זרים. זהו צעד מרכזי לקראת הרחבת הנוף החדשני של ישראל וביסוס נישה כמתחרה כלכלית בינלאומית. הרשת האקדמית של רשות זו צפויה לתרום תרומה משמעותית לצמיחה זו. כמו כן, צפויה לה השפעה משמעותית על הצמיחה הכלכלית ארוכת הטווח של ישראל.